טעות ניפוק או הסבר לא נגיש בבית המרקחת: מתי זה נוגע לתלונה על רוקח
מצבים שבהם כשל בהתנהלות רוקח כלפי אדם עם מוגבלות עשוי להיכנס להגדרת עבירת משמעת לפי פקודת הרוקחים.
עובדות מהירות
- פקודת הרוקחים קובעת שהפרת הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, יכולה להיחשב עבירת משמעת של רוקח, לצד רשלנות חמורה או חוסר אחריות בעיסוק במקצוע.
- הרוקח האחראי בבית מרקחת נדרש לפי פקודת הרוקחים לפקח על ניפוק תכשירים, ובכלל זה בדיקת התאמת התכשיר למרשם.
- לפי סעיף 27 לפקודה, אסור לרוקח לשנות מרשם, וחלה עליו חובה לפעול בהתאם למרשם בעת ניפוק תכשיר רשום.
- תלונה על אירוע ספציפי כמו טעות בניפוק תרופה מטופלת תחילה כפנייה או תלונת ציבור למשרד הבריאות, ורק לאחר בירור נבחן אם יש בה בסיס להגשת קובלנה משמעתית.
- תקן משרד הבריאות לטיפול בפניות ותלונות מבחין בין תלונה רגילה לתלונת רשלנות רפואית או אתיקה, שנקבע לה זמן טיפול ארוך יותר, עד 90 ימים.
אדם המתמודד עם מוגבלות, ובפרט מי שמנהל משטר תרופתי מורכב, עלול להיתקל במצבים שבהם ההתנהלות המקצועית של רוקח ספציפי מעוררת חשש: טעות בניפוק, היעדר הסבר מותאם, או אי-איתור סיכון של אינטראקציה בין תרופות. מאמר זה מתאר את המסגרת החוקית הרלוונטית בלבד, ואינו קובע אם מקרה מסוים מהווה עבירה. כל בירור עובדתי נעשה בידי משרד הבריאות.
חובות הרוקח כמסגרת לבחינת המקרה
פקודת הרוקחים מטילה על הרוקח האחראי חובת פיקוח על ניפוק תכשירים, ואוסרת עליו לשנות מרשם בעת ניפוקו. הפרה של חובות אלה, וכן רשלנות חמורה או חוסר אחריות בעיסוק במקצוע, מנויות בפקודה כעילות אפשריות לעבירת משמעת.
כשל בהעברת מידע נגיש
הפקודה קובעת גם שהפרת הוראה מהוראות חוק זכויות החולה עשויה להיחשב עבירת משמעת. חוק זה עוסק בין היתר בזכות המטופל למידע על הטיפול בו. מצב שבו לא ניתן הסבר מובן על אופן נטילת התרופה, למשל לאדם עם מוגבלות שכלית או לאדם עיוור שלא קיבל את המידע בפורמט נגיש, הוא מהסוג שראוי להביא לבירור מול משרד הבריאות, שיקבע אם יש בו בסיס להליך משמעתי.
סיכון אינטראקציה שלא סומן
חלק מתפקידו המקצועי של הרוקח הוא זיהוי סיכונים כגון אינטראקציה בין תרופות. אם עולה חשד שסיכון כזה היה ידוע או ניתן לזיהוי ולא סומן למטופל, זהו נדבך נוסף שניתן להעלות בתלונה, לצד תיאור מדויק של הנסיבות והתרופות המעורבות.
איך מתחילים את הבירור
הצעד הראשון הוא הגשת פנייה או תלונה למשרד הבריאות, בכתב או דרך מוקד "קול הבריאות" בטלפון *5400. כדאי לתעד תאריכים, שם בית המרקחת, ואם ידוע, שם הרוקח המעורב. תקן משרד הבריאות לטיפול בפניות מבחין בין תלונה רגילה, שזמן הטיפול בה עד 30 ימים, לבין תלונת רשלנות או אתיקה, שזמן הטיפול בה עשוי להגיע עד 90 ימים.
מה קורה בהמשך
לאחר בירור התלונה, אם נמצא בסיס לכאורה לעבירת משמעת, התובע מטעם משרד הבריאות הוא שמגיש קובלנה לוועדת המשמעת. הפונה עצמו אינו מגיש קובלנה במישרין, אך זכאי לעדכון על תוצאת הבירור. אם הוגשה קובלנה על יסוד התלונה, למתלונן שמורה הזכות להיות נוכח בדיון גם כשהוא מתקיים בדלתיים סגורות, ולהביא עמו מלווה לפי בחירתו.
מה כדאי לתעד לפני הפנייה
כדי לאפשר בירור יעיל, מומלץ לתעד ככל האפשר: תאריך ושעת האירוע, שם בית המרקחת וכתובתו, שם הרוקח אם ידוע, שם התרופה והמינון שנופק בפועל לעומת מה שנרשם, ואם היה נוכח מלווה, גם את פרטיו. במקרה של קושי בהבנת ההסבר בשל מוגבלות, מועיל לציין באיזה אופן ניתן ההסבר בפועל (בעל פה בלבד, בכתב קטן, ללא מתורגמן וכדומה), שכן פרט זה עשוי להיות רלוונטי לבחינת עמידת הרוקח בחובותיו.
מגבלות המידע במדריך
מדריך זה מתאר את סוגי המצבים שעשויים להיות רלוונטיים לבירור, ואינו קובע מסקנה לגבי מקרה כלשהו, ואינו מהווה חוות דעת רפואית או משפטית. הקביעה אם התנהלות מסוימת מהווה עבירת משמעת נתונה למשרד הבריאות ולוועדת המשמעת בלבד, בהתאם לנסיבות המלאות של כל מקרה.
שאלות נפוצות
קיבלתי תרופה עם תווית שלא הצלחתי לקרוא בגלל ראייה לקויה, וגם לא הוסבר לי בעל פה מה המינון. זה עילה לתלונה?
קושי בקבלת מידע נגיש עשוי להיות רלוונטי לבחינת התנהלות הרוקח, בפרט לאור החובות הקבועות בחוק זכויות החולה. האתר אינו קובע אם מקרה נתון מהווה עבירת משמעת; לכך יש להפנות את התלונה למשרד הבריאות לבירור.
קרוב משפחתי עם מוגבלות שכלית קיבל תרופה בלי שהוסבר לו או למלווה שלו כיצד להשתמש בה. למי פונים?
ניתן להגיש תלונה למשרד הבריאות, שיבחן את הנסיבות. אם עולה חשד לרשלנות חמורה או להפרת חובה לפי הפקודה או לפי חוק זכויות החולה, הבירור עשוי להוביל להגשת קובלנה לוועדת המשמעת.
מה ההבדל בין תלונה כזו לבין הזכות לייעוץ רוקחי נגיש שכבר קיימת באתר?
מדריך זה עוסק במקרה שבו כשל בהתנהלות הרוקח כבר קרה ומבוקש בירור משמעתי בגינו. הזכות השוטפת לייעוץ רוקחי מפורט ונגיש היא נושא נפרד, שנועד למנוע מראש מצבים כאלה.
האם צריך להוכיח שהטעות נבעה מכוונה רעה?
לא. הפקודה כוללת גם עילות של רשלנות חמורה או חוסר יכולת, ולא רק כוונה או חוסר תום לב.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 11.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888